
ארבעת המינים מזוהים עם רמות שונות של טעם וריח. חלק מהחומרים שהצמחים מייצרים ואנחנו מריחים יכולים לעזור להם להתגונן, לתקשר עם הסביבה ולמשוך בעלי חיים. גלו איך הכימיה עוזרת לצמחים לשרוד: bit.ly/4xMJ9DF

כתב עת מדעי ממדענים מובילים עבור ילדים ונוער, שעורכיו הם ילדים ונוער. מכירים עורכים פוטנציאליים? רוצים לכתוב מאמר? נשמח לשמוע מכם kids.hebrew@frontiersin.org

ארבעת המינים מזוהים עם רמות שונות של טעם וריח. חלק מהחומרים שהצמחים מייצרים ואנחנו מריחים יכולים לעזור להם להתגונן, לתקשר עם הסביבה ולמשוך בעלי חיים. גלו איך הכימיה עוזרת לצמחים לשרוד: bit.ly/4xMJ9DF

החגים נגמרו, חוזרים לשעות ארוכות יותר של ישיבה במשרד, במעבדה ובכיתה. מחקר מצא שאחרי ישיבה ממושכת יש ירידה בזרימת הדם במוח, ושהפסקות הליכה קצרות ותכופות יכולות לעזור למנוע אותה. כמה קצרות וכמה תכופות? bit.ly/4rzhSDe

בסוכות הרבה אתרוגים עושים את הדרך מהפרדס אלינו, והאתגר הוא שיגיעו טריים ובמצב טוב. גם אחרי הקטיף ממשיכים בפרי תהליכים כמו נשימה ואיבוד מים, שמשפיעים על הטריות שלו. איך אפשר להאט אותם? bit.ly/4hhxDez

בתקופה שבה ענפי דקל נמצאים בכל פינה – אל תתבלבלו עם הצִיקָס. הוא אמנם נראה דומה, אבל שייך לשושלת עתיקה בהרבה. הצִיקָסים קיימים כבר כמעט 280 מיליון שנה, ואחד מסודות ההישרדות שלהם כנראה מסתתר דווקא בשורשים. גלו כאן: bit.ly/4yckJol

היום לפני 97 שנה, ביצע ג'ימי דוליטל את הטיסה ה"עיוורת" הראשונה: הוא טס ונחת בלי לראות את האופק. כדי להבין תנועה ומיקום, המוח משלב מידע מהעיניים ומהאוזן הפנימית. במציאות מדומה המידע הזה עלול להתנגש. מה קורה כשהחושים לא מסכימים? bit.ly/47dV5U8

איך בודקים מה עושה תא עצב מסוים במוח? אפשר, למשל, להפעיל ולכבות תאי עצב בעזרת אור ולבדוק איך התנועה משתנה. כך חוקרים מנסים לפענח את "קוד התנועה" של המוח. קראו מאמר חדש בנושא שעלה לאתר שלנו: bit.ly/4iH1kab

מה גורם להתנצלות ולסליחה באמת לעזור בתהליך של פיוס? פרופ' נורית שנבל מאוניברסיטת תל אביב חוקרת את הצרכים הפסיכולוגיים שעומדים מאחורי פגיעה, התנצלות וסליחה. למאמר: bit.ly/4xqYwBt ולמפגש עם צעירות וצעירים: bit.ly/4yJ1brr

הדברה ביולוגית משתמשת באורגניזמים חיים כדי לצמצם מזיקים ומחלות בצמחים. אחת האפשרויות שנחקרות: חיידקי אדמה שמייצרים אנזימים היכולים לפגוע בדופן התא של פטריות מזיקות. איך זה עובד? bit.ly/4xoDKCN

יצורים מיקרוסקופיים הצליחו לשבש את פעילות מתקני ההתפלה בישראל. אלה פיטופלנקטון, יצורים חיוניים לים שמבצעים פוטוסינתזה ונמצאים בבסיס מארג המזון. אז איך דווקא הם הופכים לפעמים לבעיה? הסבר מדעי לצעירים: bit.ly/4xIHpMI

לצפות בתא מוח בצלחת פטרי זה דבר אחד. לראות תאי מוח פועלים בתוך רקמה חיה זה כבר אתגר אחר לגמרי. 🧠🔬 מיקרוסקופ מיוחד מאפשר לחוקרים לעשות בדיוק את זה. איך? קראו כאן: bit.ly/4gMbK5y

איך סלק הופך לסוכר שאנחנו מכירים מהמטבח? מהפוטוסינתזה ועד לקציר ולעיבוד, הדרך של הסוכר מתחילה הרבה לפני שהוא מגיע לצנצנת. גלו איך זה קורה: bit.ly/4yfw46o ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה 🍎🍯

לכבוד יום הפיזיותרפיה העולמי: מה הקשר בין אימון של הידיים לבין הליכה אחרי שבץ? גלו איך מערכת העצבים מחברת בין הידיים לרגליים: bit.ly/46f1I8j

עבר פחות משבוע מתחילת הלימודים, וכבר נוצרות בכיתות רשתות חדשות של חברויות. האם אפשר לחזות מי יתחבר עם מי? במידה מסוימת, כן: חברים משותפים, דמיון וקשרים אחרים בין אנשים יכולים לעזור להעריך את הסיכוי לחברות. איך המתמטיקה נכנסת לזה? bit.ly/4tOIujF

השבוע נפרדנו מפרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה. באחד ממאמרי אוסף הנובל שלנו היא כתבה על המחקר שהקדישה לו עשרות שנים, וסיימה בעצה לצעירות וצעירים: "לכו בעקבות סקרנותכם". לזכרה, מוזמנים לקרוא את המאמר: bit.ly/4qQzxWz

לכל מי שחוזרים היום לכיתה: מאחלים לכם שנת לימודים מעניינת ומלאה בסקרנות וניסיונות חדשים📚 ואם משהו לא מצליח בפעם הראשונה? המוח כבר יודע לעשות עם זה משהו. איך הוא מזהה טעויות ולומד מהן? קראו כאן: bit.ly/4xrqj5Q

עוד יומיים חוזרים ללימודים, וגם שעות השינה צריכות לחזור לשגרה – כי שינה טובה היא חלק מהלמידה עצמה😴 הסבר נגיש על הקשר בין שינה ללמידה: bit.ly/4giMbtZ