אירוע מטורףף
"אגרוף לפנים, איומים על נוסעים ומחיקת תמונות": 4 פקחי אוטובוס בירושלים היכו באלימות קשה נער חרדי ששכח רב-קו, הורידו את הנוסעים, כיבו מצלמות גוף ומחקו תיעוד ממצלמה של נוסעת.
למרות התיעוד החד-משמעי – המשטרה סגרה את התיק.
ארגון 'חוננו' הגיש ערר לפרקליטות בדרישה להעמידם לדין.
זה מדהים!
חשיפת עמית סגל וההקלטות המטלטלות - לא מופיעה באפליקציית חדשות 12 באף מיקום שהוא בעשרות הכותרות בפיד הראשי. גללתי וגללתי, לא מופיע.
חלפו רק 14 שעות מהחשיפה.
חברת חדשות 12 יורקת בפרצוף של בכיר העיתונאים שלה
היי איילת, כיוצאת דובר צה״ל ליוצאת אחרת, אשמח שתשברי שתיקה ותספרי, לאיזה תכנים מזעזעים נחשפים בדיוק במדור כלכלית בו שירתת, מלבד תחקירים מזעזעים על ניהול תקציב כושל באגף הלוגיסטיקה.
מילא היית משרתת באוגדת יהודה ושומרון, בפד״ם וכו׳, פשוט כיוצאת היחידה יש לי פה פער קטן בהבנה.
אני גאה לספר שאני נכנסת לתפקיד הדוברת החדשה של שוברים שתיקה!
לפני שלוש שנים ביטלתי את הפטור שלי והתגייסתי לצה״ל במלחמה. גדלתי בחברה החרדית, והתגייסתי כדי לקחת חלק במה שחשבתי אז שהוא הגנה על המדינה. לא דמיינתי שעם סיום השירות הצבאי שלי, במקום לטוס לטיול הגדול או להתחיל לימודים, אני אשבור שתיקה ובטח לא העליתי בדעתי שאבחר לקחת חלק משמעותי אפילו יותר בארגון ולהתחיל לעבוד בו.
במערך דובר צה"ל נחשפתי לא רק למציאות בגדה המערבית ובעזה, אלא גם לאופן שבו צה״ל בוחר להציג אותה לציבור. ראיתי עד כמה גדולה השליטה של דובר צה"ל בעיצוב תמונת המציאות שלנו, ולמשחק הבעייתי שלו עם האמת כאילו הוא עוד גוף יח"צ ולא חס וחלילה גוף שמחוייב לציבור. מטרת העבודה של דו"ץ מול הציבור הישראלי הוגדרה לנו כחיזוק אמון הציבור בצה"ל. זכות הציבור לדעת הייתה משנית במקרה הטוב. מטרת העבודה מול הקהל הבינלאומי הוגדרה כחיזוק והרחבת הלגיטימציה לפעולות הצבא. גם כאן, המחיר היה האמת.
בשירות שלי שיחקתי עם הפרטים שיוצאים לתקשורת, ראיתי איך המילה מחבל מוצמדת גם לפלסטינים חפים מפשע ואיך ההודעה נתפרת בהתאם לקהל היעד והמטרה שהוצבה מולו.
אף פעם לא הייתי טובה בלשתוק מול עוולות ופה התבקשתי לעשות להן יח"צ. למדתי איך לנסח עשרות מתים בתקיפה אחת ולהוסיף על אוטומט שאנו מצרים על כל פגיעה בבלתי מעורבים. זו הייתה שגרת השירות שלי.
אז אני לא שותקת.
אם שירתתם במלחמה, אל תשתקו גם.
ובכל מקרה - תעקבו :)