
בחלוף שלושה שבועות מהבחירות, שני דברים כבר ברורים לחלוטין: א. הנזק שגרמו ליברמן ואיזנקוט לאפשרות להעביר חוק גיוס משמעותי הוא חמור ובלתי הפיך בטווח הנראה לעין. במציאות הפוליטית החדשה אין עוד סיכוי לקדם חוק גיוס במתכונת שביקשנו להוביל. ב. שיכרון הכוח של הגורמים הלאומניים הקיצוניים הפלסטינים בחברה הערבית בעקבות הישגם בבחירות וביותר שאת בעקבות החלטתם של איזנקוט, בנט, כהנא וליברמן למסור לידיהם את ניהול כנסת ישראל הוא הרה אסון. ההתפרעות האלימה ושיכרון הכוח של יועצו של רב המרצחים ערפאת וחבריו בכנסת מחלחלים כבר עכשיו לרשתות החברתיות ומשם לכבישים ולרחובות. כל מי שחי בסביבת יישובים ערביים ואני יכול להעיד על כך כתושב הגליל רואה וחווה את השינוי הדרמטי לרעה. עלינו להיערך לאפשרות סבירה שכשירח הדבש הזה, בין לאומנים פלסטינים לגוש הפוסט ציוני, יבוא לסיומו, נפגוש כאן אירועי שומר חומות 2 על סטרואידים.




















